הר הזיתים

מפרשים רבים מחברים את הפטרת שמות לפרשת שמות עם אותם תכנים של הגאולה האחרונה.
כך כתוב בפרשה:
" ויאמר ה': ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעצי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו. וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל הארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש ". (שמות ג'-ז')
ובהפטרה: " והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים." (ישעיה כז -יג' ).
לפי נוסחים שונים אשכנזים ספרדים ותימנים
לפי חז"ל, הגלות של בני ישראל במצרים לא מהווה ניגוד הגאולה אלא אחד מהשלבים שמוביל איליה.
הר הזיתים מיוחד בזה שהוא גם מסמל את חורבן הגלות וגם ההבטחה של הגאולה.

הר החורבן
בתנ"ך הר הזיתים מכונה הר המשחית.
"הנני אליך הר המשחית נאום ה' המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שריפה." ( ירמיה נא', בה').
הנביא ירמיהו מרמז כאן על גלות בבל ושמהר הזיתים יהודים ראו את חורבן בית המקדש.
משמעותו של הר המשחית הוא העבודה זרה שהתחרשה מחוץ לגבולות עיר הקודש
בתקופת שלמה המלך ( מלכים ב', כג'-לג').
דרך הגב, בספרי הנביאים מסופר כי מלך יואש, מהמלכים האחרונים של ממלכת יהודה, הרס סופית את המקום הפולחני הזה.

הר הזיכרון
אחרי חורבן בית המקדש, חל איסור על היהודים להתפלל בירושלים במשך התקופה הרומית וביזנטית.
מפסגת הר הזיתים, כמה יהודים שקיבלו אישורים מיוחדים בוכים לפני שרידי הבית מקדש.
בשנת 638, המוסלמים כובשים את ירושלים והיהודים שוב מתיישבים בה.
הם עדים, חוסרי אונים, לבניה הענקית של מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע שמוקפים מארמונות ואכסניות מפוארים על הר הבית.
הקהילה היהודית פונה להר הזיתים כדי לזכור ולהינחם . לאט לאט , הר הזיתים הופך למקום שבו עולים לרגל.
מכיוון שאין כניסה להר הבית, יהודי הארץ התרגלו לעלות להר הזיתים לשלושת הרגלים.
בימי הביניים , בהושענה רבה יהודים הסתובבו על ההר שבע פעמים כשהם נושאים ערבות ותוקעים בשופר עם כוהנים לבושים לבן.
המנהגים האלה התקיימו במשך התקופה המוסלמית ובימי הביניים.
אפילו כשליהודים היה היתר להתפלל בכותל המערבי, התייחסו להר הזיתים כמקום קדוש.

קידוש החודש
בימי הבית השני הושאו מעל הר הזיתים משואות אש , שבעזרתן אותתו ליהודי הגולה על קידוש החודש. האותות הועברו דרך שרשרת שיאי הרים עד לבבל הרחוקה. ( משנה ראש השנה ב-ד').

הר המשחה
מקור השם הר הזיתים נובע מנוכחות הרבה עצי זית על הרכס ההררי.המדרש מספר שאחרי המבול היונה שנשלחה ע"י נח חזרה עם ענף זית מ הר הזיתים.
הסיפור הזה הפך לסמל חזרת האנושות על פני האדמה וחזרה לחיים
המקום הזה נקרא גם הר המשחה, המתייחס לשמן הזית ששימשה למשיחת המלכים והכהנים.
ב הר הזיתים אף היו שורפים את הפרה האדומה. אפר הפרה האדומה היה מושם לאחר-כן בכלי ובו מים, ובמים המעורבים באפר היו משתמשים כדי לטהר את מי שנטמא טומאת מת הטומאה החמורה ביותר.¬(במדבר יט', ב'-יט').
מקורות רבים בתלמוד מציינים שגשר חיבר בין הר הבית ל הר הזיתים לעיניני פרה אדומה.

סמל השיבה
ע"פ חז"ל, לפני חורבן בית ראשון השכינה התעלמה מ הר הזיתים
וציפתה מן העם שיחזור בתשובה.והעם לא ענה למרות ההתראות של הנביאים.
על הר הזיתים הנביא יחזקאל יתקע בשופר לבשר תחיית המתים ובכך השכינה תחזור ל הר הבית.
ל הר הזיתים יש תפקיד חשוב בירושלים המשיחית: " ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאוד [...] והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" ( זכריה, יד', ד'-ט') .

© כל הזכויות שמורות - עמותת רימונים